קרלוס קסטנדה

קרלוס קסטנדה
אין תמונה חופשית
לידה25 בדצמבר 1925
קאיאמארה, פרו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה27 באפריל 1998 (בגיל 72)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקאנתרופולוג, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודיםאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירהאנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגהרומן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרלוס קסטנדה (אנגלית: Carlos Castaneda;‏ 25 בדצמבר 1925 - 27 באפריל 1998) היה סופר אמריקני ממוצא פרואני, ידוע בשל סדרת ספריו על דון חואן מאטוס (12 ספרים).

חייו

לדבריו, נולד בסאו פאולו שבברזיל בחג המולד של 1931, אך מרישומי ההגירה עולה שנולד כ-6 שנים קודם לכן ב קחאמרקה שבפרו. שמו המקורי קרלוס ארנה. הוא למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (תואר ראשון, 1962; דוקטורט, 1970).

בשנת 1960 פגש את השמאן היאקי (Yaqui) דון חואן מאטוס, ובלמידה ממנו, כתב קסטנדה את ספריו האנתרופולוגים-ביוגרפיים, שבגינם הוא ידוע. הוא ירש מדון חואן את העמדה של נגואל, או מנהיג של קבוצת רואים (לוחמי חופש).

קסטנדה היה בשנות ה-60 המוקדמות סטודנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ובמסגרת מחקרו על שימוש בצמחים הזיתיים (או 'צמחי עוצמה') בקרב האינדיאנים נסע לבקר אצל שבטים השוכנים בצפון מקסיקו.

על פי טענתו של קסטנדה, הוא פגש במקסיקו בשאמאן ישיש ורב עוצמה, אותו כינה בשם דון חואן, אשר לימד אותו ידע ודרך חיים רבי עוצמה אשר לאדם המערבי הממוצע לא היה כל מושג עליהם. בסופו של דבר הפך קסטנדה ליורש הידע של דון חואן ולמנהיגה של שושלת מכשפים ( נגואל). את מה שהציג כהתנסויותיו עם דון חואן וחבורת מכשפיו העלה בכתריסר ספרים ("משנתו של דון חואן" הוא הראשון ביניהם), ואחריו החלו גם 'תלמידותיו' של קסטנדה להפיץ ספרים המרחיבים את העניין. מלבדם, לא קיים תיעוד של מפגש עם דון חואן המסתורי ואין דרך לאמת אם מדובר באדם אמיתי או בדמות בדיונית.

בין אם תיארו ספריו חוויה אמיתית ובין אם הדברים המתוארים הם פרי רוחו ההוגה, הם נתנו השראה לרבים ומושגים שיש הרואים בהם תמצית לדרך חיים, על ידי הגדלת המודעות לאספקטים שונים בחיים, כגון: נקודת המאסף, דרך עם לב, דרך הלוחם, ייקוש, חלימה, מחיקת תולדות החיים, הפחתת החשיבות העצמית, השתקת הדיאלוג הפנימי, ישויות לא-אורגניות, הטונאל והנגואל, הטורף, ראיית אנרגיה, ועוד. לצד הידע התאורטי והסיפורים השונים, כתב קסטנדה על טכניקות רבות המסייעות בהפיכת המידע התאורטי הנ"ל לידע מעשי.

קסטנדה תיאר בספרו האחרון את "המעברים הקסומים", שלדבריו היא אמנות תנועה שאמאנית עתיקה. זוהי תורה של אימון גופני למכשפים ששמה המודרני הוא " טנסגריטי" (המודגמת בספרו "מעברים קסומים"). בארץ ישנם מורים שונים וארגונים המתיימרים ללמד מעברים קסומים ואמנות הציד (הייקוש, תפיסת עולם מעשית אותה מפרט קסטנדה, הנועדה לצוד את העוצמה האישית). לא כל המורים מלמדים את הטכניקה בשלמותה: החלימה היא חלק בלתי נפרד מהדרך שמציגה דמותו של דון חואן, אולם מעטים המורים המתיימרים לגשת לנושא זה משיקולי ניסיון ואחריות.

כמו כן קיימים בעולם ובארץ אתרי אינטרנט ופורומים שעוסקים ודנים אודות הצעותיו והדרכים ליישמן בחיי היומיום.

קסטנדה הפיץ ערפל באשר לתולדות חייו האישיים ומיעט להצטלם. מרבית תצלומיו הקיימים ברשת הושגו באופן פיראטי.

קסטנדה נפטר בשנת 1998 ואפרו נשלח לקבורה במקסיקו.

Other Languages