גוטהרד דויטש

גוטהרד דויטש
Gotthard Deutsch
Gotthard Deutsch.jpg
לידה31 בינואר 1859
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית קאניץ, מוראביה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה14 באוקטובר 1921 (בגיל 62)
ארצות הבריתארצות הברית סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינההאימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלהבית המדרש לרבנים בברסלאו, אוניברסיטת וינה
מקצועמלומד
תפקידפרופסור בהיברו יוניון קולג', דקאן המוסד ונשיאו בפועל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גוטהרד דויטשגרמנית: Gotthard Deutsch, שמו הפרטי מאוית גם: Gottard; ‏31 בינואר 185914 באוקטובר 1921) היה חוקר ההיסטוריה של עם ישראל.

ביוגרפיה

נולד בשם אליעזר דויטש בקאניץ שבמוראביה, האימפריה האוסטרית (כיום דולני קואוניצה (אנ') בצ'כיה), בנם של אליס לבית וינר ושל יששכר (ברנהרד) דויטש, סוחר. משחר ימיו כינה את עצמו גוטהרד (מילולית: "אומץ האל"), כ גִרמון של שמו היהודי. באוקטובר 1876 נכנס ללמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו, שם הושפע מההיסטוריון היהודי הנודע היינריך (צבי) גרץ, שנמנה עם צוות מורי בית המדרש. במקביל השלים לימודים אקדמיים והוכתר כדוקטור להיסטוריה באוניברסיטת וינה. הוא נרשם לקורס בתלמוד שהעביר אייזיק הירש וייס וקיבל גם הדרכה בחקר המדרש מווייס ומאדולף ילינק. בתום לימודיו נסמך לרבנות בידי וייס.

לאחר מספר שנים בהוראה ותפקיד רבני קצרצר בברנו שבמוראביה וב מוסט שבבוהמיה, מאס דויטש ברבנות וחיפש לעצמו סביבה אקדמית. במאי 1888 נישא להרמינֶה בָּכר (1869–1943), ולזוג נולדו שלושה בנים ושתי בנות (אחת מהן היא נעמי דויטש (אנ')).

ב-1891 היגרו בני הזוג לארצות הברית לפי הזמנתו של הרב יצחק מאיר וייז, מחלוצי התנועה הרפורמית ביהדות ארצות הברית, כדי להתמנות כמופקד הקתדרה להיסטוריה יהודית ופילוסופיה בהיברו יוניון קולג' שבסינסינטי, אוהיו. לאחר 11 שנות הוראה התמנה דויטש לדקאן המוסד, ולאחר מותו של הרב הרפורמי משה מילצינר (אנ') בפברואר 1903 שימש נשיא המוסד בפועל במשך עשרה חודשים.

לצד תפקידיו האקדמיים והחינוכיים, הקדיש דויטש חלק ניכר מזמנו לעריכת האנציקלופדיה היהודית בשפה האנגלית (1901–1906), שלה תרם ערכים רבים והיה אחד מכותביה העיקריים. כן עמד בראש הוועידה המרכזית של רבני אמריקה (אנ') שנוסדה בידי יצחק מאיר וייז.

במהלך מלחמת העולם הראשונה איבד דויטש ממעמדו הציבורי. באהבתו לגרמניה ולתרבות הגרמנית, תמך במדיניות הנייטרליות של הנשיא וודרו וילסון וחבר ל מועצה העממית האמריקאית לדמוקרטיה ושלום (אנ'). עם גבור ההיסטריה האנטי-גרמנית ובמיוחד עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, מצא דויטש את עצמו מבודד מחבריו וחשוד בעיני רבים, מצב שהגיע לשיאו בפשיטת סוכנים פדרליים ובלשים מקומיים על מטה המועצה. בתקופה זו, בעת הליך התאזרחות של חברו, סירב דויטש לענות לשאלה "מי היית רוצה שינצח במלחמה הזו?". פעילותו והפרסום השלילי בעיתונות שגררה בעקבותיה העמידה אותו במצב לא נוח, בלשון המעטה, ובלי תמיכת חבריו ותלמידיו שהיו מרבניה המובילים של התנועה הרפורמית בארצות הברית, היה מאבד גם את משרתו.

הוא נפטר בביתו בסינסינטי, אלפים מילאו את בית ההלוויות בעת הלווייתו, יהודים ולא יהודים, רפורמים וקונסרבטיבים, שבאו לחלוק לו כבוד אחרון.

Other Languages